משפחת לוי

בני הזוג עברו לקיבוץ נווה אור לשכונת הרחבה שנבנתה בפעימה אחת ובה כל הבתים נבנו על פי אותו הדגם.

הם התגוררו בבית כמה שנים עם שני ילדיהם וכאשר נולד בנם השלישי החליטו לרענן את הבית, להרחיבו, להוסיף חדרי שינה שיאפשרו לכל ילד חדר פרטי לעתיד ולהם יחידת הורים ולהגדיל את החלל הציבורי והמטבח הקיים.

הבית המקורי היה מבנה ריבועי פשוט שהוגדל לצורת ר׳, כאשר חלל הסלון הוגדל לכיוון מזרח, וכל חדרי השינה והשירותים מוקמו בשורה מצפון לדרום בצד המערבי של הבית.

יצרנו מסדרון ארוך המחבר את כל חדרי השינה יחד, המסדרון תוכנן עם חלונות לכל אורכו לכיוון מזרח כדי להכניס אור ואוויר לכל האזור הפרטי במשך שעות היום. בסוף המסדרון מיקמנו את יחידת ההורים.

עם הכניסה ליחידת ההורים מיקמנו קיר מחיצה המאפשר פרטיות מקסימלית לחדר ועם זאת ניתן להשאיר את דלת הכניסה לחדר פתוחה ולאפשר גם נגישות וזרימה. 

המעבר אל חדר השינה והשירותים עובר דרך מבואה עם ארונות מקיר לקיר שעוצבו במיוחד כדי לשמור על מראה נקי ומסודר ולאפשר פינת התארגנות להורים המופרדת מחלל השינה עצמו.

בסלון, שהוגדל לכיוון מערב, הותקנה דלת ויטרינה גדולה היוצרת פתיחה של החלל הציבורי אל המרפסת ואל נוף ההרים והעמק הנשקף מחצר ביתם.

הויטרינה מכניסה הרבה אור למרחב הציבורי ויוצרת תחושה אינסופית לכיוון החוץ.

מבחינת העיצוב הבית וחומרי הגמר, לבעלת הבית אוהבת מאוד צבעים רכים כמו לבן וקרם, ולכן בעיקר עבדנו על עיצוב המשלב חומרים שונים וטקסטורות שונות באותם גוונים כדי ליצור מגוון עשיר ומעניין של חומרים ועם זאת לשמור על קו נקי וצבעים ניטרליים.

בכניסה לבית בנינו שתי ארונות בעיצוב מותאם, הארון הראשון עם דלתות בדוגמת משרביה בהשראה מרוקאית, יוצרות ארון שירות שמחביא בתוכו את ארון החשמל הראשי של הבית.

והארון השני ממשיך את הקו העיצוב עם חיתוכי לייזר ומשמש כפינת ישיבה לחליצת נעליים, הארון עוצב במיוחד עבור אחסון נוח לנעליים, מעילים ותיקים שכאשר הילדים מגיעים הביתה יוכלו בנוחות לאחסן את חפציהם ובכך לשמור על הבית מסודר בקלות.